בלוג על פוליטיקה אמריקאית, ופוליטיקה של מדינות אחרות; מחשבות על דת, על המגזר, ועל דתל"שות; וגם על כל מיני דברים אחרים.

יום שבת, 15 בספטמבר 2012

תשובה

התשובה לחידה מאתמול (למטה בהמשך, כדי שאם אתם לא רוצים עדיין לגלות, תוכלו לצאת מהפוסט עכשיו)
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
בשתי הערים, השם הערבי של העיר הוא תרגום מילולי של השם הלא-ערבי, ולא שימוש פונטי בשם הלא-ערבי (כמו שניאפוליס הפכה לנאבלוס, הלא היא שכם): חברון נקראת בערבית אלח'ליל, דהיינו החבר (חי"ת בפתח, the friend), המילה שממנה הגזר השם "חברון"; קזבלנקה נקראת בערבית א-דאר אלביצ'אא, או "הבית הלבן" בערבית, שזה כמובן תרגום של casa blanca מספרדית - שקראו לעיר על שם הבית האירופי הראשון, הלבן, שבנו בה.
והדבר המשותף למרוקו ולישראל: בשתיהן מפת המדינה היא כפי שהיא מוצגת במדינה עצמה שונה מכל שאר העולם: בישראל לא מסמנים את הקו הירוק, ובמפת מרוקו לפי המרוקאים, המרוקו כוללת את סהרה הספרדית - שטח שסופח ע"י מרוקו למרות שאף מדינה אחרת לא מכירה בסיפוח זה. (נשאיר לקוראים החרוצים לתת עוד דוגמאות בתגובות).
מהעניין הפתאומי במרוקו אתם יכולים להבין שהייתי שם (לועידה סולארית, עוד לא מצאתי שורשים מרוקאים שאת עקבותיהם יצאתי לחפש, למרות שתמיד יש עוד תקוה), וזה העלה עוד פוסט ברשימת הפוסטים שאני צריך לכתוב, אבל בינתיים עד כאן לשבת זו.

2 תגובות:

  1. ולקוראי הארץ בשישי: גם בקזבלנקה וגם בחברון מצטברים יהודים עבדקנים עם נטייה לאלימות, ומתפללים בבית כנסת שנקרא בית אל. טוב, אני מניח שבוועידה סולארית במרוקו אין הארץ בשבת.

    השבמחק